WEST BANK/GAZA DEMOGRAPHY STUDY:

THE 1.5 Million POPULATION GAP

English / Hebrew

Powerpoint Presentations: AEI Presentation / Demographic Study - Full Version

  January 10 2005

Washington, DC: The assumption that Arabs in the West Bank and Gaza pose a demographic threat to Israel has to be radically revised, according to a team of American and Israeli researchers who presented their new findings at several think tanks this week, including the American Enterprise Institute and the Heritage Foundation. The researchers reported that the 2004 Palestinian-Arab population was closer to 2.4 million than to the 3.8 million reported by Palestinian Authority (PA) officials. These findings should have a significant impact on politicians, policy makers and international aid agencies.

The million-and-a-half person gap occurred because the PA numbers are based on Palestine Bureau of Statistics (PBS) 1997 projections, not on actual population counts. The PBS used the PA’s official 1997 census as a base population and assumed the population would grow at 4 to 5% a year, one of the highest growth rates in the world. When the research team reviewed PA Ministry of Health birth data and actual border entry/exit data, they found that the PBS’ expectations were not met in any year between 1997 and 2004. “There were dramatically fewer births and lower fertility rates, and instead of immigration, the Territories experienced a steady net emigration,” reported project leader Bennett Zimmerman. “When the PBS’ incorrect assumptions were applied over many years, the error in population forecast compounded exponentially.”

 The research team discovered:

·         Fewer births: PA Ministry of Health birth reports were substantially lower than the number predicted by the PBS.

·         Lower Fertility Rates: Palestinian fertility rates declined from the mid-90’s through 2003, according to PA Ministry of Health, consistent with the trend occurring in other Middle Eastern Arab societies.

·         Net Emigration: Instead of the large immigration originally projected by the PA, the Territories experienced a steady net emigration averaging 10,000 a year.

·         Double Counting: 210,000 Jerusalem Arabs who are already counted in Israel’s population survey were included in the PA survey.

·         Inclusion of non-residents: Palestinians with IDs living abroad for over one year were included in the PA Census & Projection.

·         Internal migration: 150,000 PA Arabs who have legally relocated to Israel since 1993 are still counted by the PA..

·            Retrospective Alterations of Recorded Birth data.

 “The most convincing evidence again came from the Palestinians themselves. The PA’s Central Election Commission press release of October 14 2004 acknowledged that 200,000 of Palestinians were living abroad and that the number of eligible voters living in the Territories was only 1.3 million. This figures confirmed our lowest population calculations," explained historian Roberta Seid Ph.D.

The researchers conclude that the resident population in January 2004 was 2.4 million: 1.35 million in the West Bank and 1.07 million in Gaza in January 2004.

“Those who claim Jews will become a minority in the region are wrong,” said Yoram Ettinger of the Israeli team. “Since 1967, Jews have maintained their 60% majority in Israel and the Territories and since 1990, the Jewish population has grown by 2.5% a year, only a slight fraction below the growth rate in the West Bank. “Given the declines in Palestinian Arab growth rates and the vitality of Jewish growth rates which are the highest among Western democracies, this ratio seems likely to continue,” said Michael Wise, a member of the American research team.

The Arab-Israeli (Arab citizens of Israel) growth rate of 3.1% was augmented by the influx of 150,000 Arabs from the West Bank and Gaza. The Arab-Israeli natural rate of increase remained at 2.1%. Additionally, many observers have misidentified all non-Jews are “Palestinian Arabs.” Many groups, such as the Druze and non-Jewish immigrants, identify themselves as Israelis, not as Palestinian Arabs. Israel is becoming more multicultural not more ‘Palestinian Arab.’

The Study can be found at http://www.pademographics.com/ and http://www.aei.org/    

The American-based project was led by Bennett Zimmerman, a former Strategy Consultant with Bain & Company, with historian Dr. Roberta Seid and Dr. Michael Wise, an expert in mathematic modeling techniques.

Yoram Ettinger, a consultant to members of Israel's Cabinet and Knesset led the Israel research team with members Brig. Gen. (Ret.) David Shahaf, former Head of the Civil Administration in the West Bank; Prof. Ezra Sohar who has published several research papers on demographics in Israel; Dr. David Passig, an expert in forecasting and Avraham Shvout, who has tracked both Jewish and Arab population in the West Bank.

Contacts

in USA: Bennett Zimmerman, ben@pademographics.com, 310-617-4180

in Israel: Yoram Ettinger, yoram@pademographics.com, 011-972-54-467-1828

 

 

WEST BANK/GAZA DEMOGRAPHY STUDY

THE 1.5 Million POPULATION GAP

December 2004

General:

The study was initially presented on January 10-11, 2005 at the American Enterprise Institute (AEI) and the Heritage Foundation in Washington, following a through examination by Washington, DC's leading demographer, Nick Eberstadt of the AEI. It was also presented on January 12 at the Conference of Presidents of Jewish Organizations.

The Bottom Line:

  1. Today, the Palestinian-Arab population of the West Bank (1.4MN) and Gaza (1MN) totals 2.4 million, rather than the 3.8 million reported by the Palestinian Central Bureau of Statistics (PCBS).
     

  2. A solid Jewish majority of 60% has been sustained – between the Jordan River and the Mediterranean – since 1967. A solid 80% Jewish majority has been maintained within the “Green Line”.
     

  3. Long-Term demographic trends re-entrench the Jewish majority.

Conventional Demographic Wisdom:

Conventional demographic wisdom (e.g. March 2003 and Oct. 2004 publications by Prof. Arnon Sofer of Haifa University) has contended that:

  1. “In all of Western Israel [between the Jordan River and the Mediterranean] Jews constitute 49% of the population; in another 18 years, this percentage is expected to amount to 40%...”(p. 16, Oct. 2004).
     

  2. “About 5 billion people live in developing countries, in which the rate of natural increase is high and will continue to be so for many years still...” (p. 9, Oct. 2004).
     

  3. The rate of natural increase in the Muslim-Palestinian sector is estimated at 3.5%-4% per year...(p. 20, Oct. 2004). At least 20 years will still be required before we see a decrease in the rate of Arab natural increase...”(p. 28, Oct. 2004).
     

  4. Conventional demographic wisdom has accepted the PCBS figures at face value, especially the “1997 Palestinian data and projections, which suggested a 3.5MN Palestinians [in the West Bank and Gaza] in 2003...” (p. 25, Oct. 2004).

Long-Term Demographic Trends Behind the 1.5 Million Gap:

  1. The PCBS figures and projections have been refuted every year since 1997. A systematic reliance on erroneous data produces exponential errors. PCBS figures have been at gross variance with those produced by the Palestinian Ministry of Health (PMOH), by the Palestinian Election Commissions of 1996 and 2005, by Jordan (a twin demographic sister of the West Bank), by the Muslim and Arab blocks, by Third World countries, by Israel's Central Bureau of Statistics and by the Trend Impact Analysis, which factors the relative demographic impact of unpredictable military, terrorist, economic, diplomatic and social developments.
     

  2. A dramatic decline in the Palestinian Population Growth Rate has been recorded by the PMOH – 2.4% in 2003 compared with 3.8% in 1997, in contrast with the 4.5% claimed by the PCBS. This number is consistent with Jordan’s 2.7% population growth rate and with the overall sharp decline in the Third World in general and in Muslim and Arab countries in particular.
     

  3. A drastic decline in total Palestinian Fertility Rate (number of children per woman) has been documented by the PMOH – 3.89 in 2003 compared with 7.4 in 1997 (3.89 benefits from past higher fertility of older women, who gave birth to 8-10 children). It has been consistent with the decline in Jordan (3.5 in 2003 compared with 7.8 in 1975), in the Arab countries (e.g. Egypt – 3.3 compared to 5.7), in the Muslim world (e.g. Iran – 2.3 compared with 6.4) and throughout the Third World.
     

  4. A sharp reduction in Palestinian Crude Birth Rate has been documented by the PMOH – 27.2 in 2003 compared with 43.7 births per 1,000 in 1997.
     

  5. “As late as 1970, the world's median fertility level was 5.4 births per woman; in 2000, it was 2.9...The numbers refute the myth of Muslim fertility... Old notions of Asian fertility are similarly false...The UN Population Division predicted that the world population, now 6.3BN would grow to at least 12BN by 2050... Now it expects population to plateau at 9BN.” (The New York Times, August 29, 2004).
     

  6. Birth Reporting by the Palestinian Authority has been overstated by more than 20,000 annually. Death reporting has been systematically understated.
     

  7. A radical shift from rural to poor urban society has accompanied (or triggered!) the equally radical decline in Palestinian natural increase – from a 30% urban society 15 years ago to a 50% urban society in 2003.
     

  8. An annual net negative migration of 10,000 has been recorded from the West Bank and Gaza at least since 1950 (including the 1990/1 Gulf War and the 1993-5 Oslo years of positive net migration). The 3.8MN PCBS figure is based on a projected 230,000 net positive migration during 1997-2005, which were in fact net negative migration years.
     

  9. Double counting (i): 200,000 Jerusalem Arabs are counted both by Israel (Green Line) and by the Palestinian Authority (West Bank and Gaza).
     

  10. Double Count (ii): approximately 150,000 West Bank and Gaza Arabs have received Israeli citizenship since 1993 (mostly via marriages), according to a November 2003 study by Israel’s Ministry of Interior. Israel counts them as “Green Line” Arabs and the PA counts them as West Bank and Gaza Arabs. The natural increase of the “Green Line” Arabs – excluding the 150,00 – is 2.1%, while the population growth rate of the Jewish population is 2.5%.
     

  11. PA inclusion of non-residents has added 300,000 Palestinians, who have resided abroad for an extended period, to the total Palestinian population. The World Bank (2003) and the Palestinian Election Commissions (Feb. 1998, Oct. 14, 2004) report such a practice.
     

  12. 300,000 Christian “Olim” from the former USSR have been excluded from the total Jewish population by conventional demographers, although they are spouses, grandparents and grandchildren of Jewish Olim, who have tied their fortune to that of the Jewish state.
     

  13. Conventional demographers have employed an erroneous methodology (linear extrapolation), while demography west of the Jordan River has been shaped by non-linear unpredictable military, economic and political developments in the Middle East and beyond.
     

  14. Conventional demographers have misapplied, to the Arab population west of the Jordan River, the 3-stage demographic “Swedish Model” (I – Poor rural society, high infant mortality and low life expectancy; II – Health improves and natural increase peaks; III – Standard of living enhanced and natural increase declines significantly). They either assumed that either the Swedish Model would not apply to the Arabs, or misread the 1950-60s as the first, rather than (as it actually was!) the second, stage of the Model. Hence, their gross errors in assessing natural increase, Total Fertility Rate and population growth rate of the Arab population between the Jordan River and the Mediterranean.
     

  15. Demographic projections have failed systematically since 1900.
     

  16. Aliya-migration (annually since 1882), rather than natural increase, has been the key factor, shaping Jewish demography. In 1972, Prof. Bacchi wrote in Encyclopedia Judaica (Vol 9, pp 474-493) that Aliya shall decline because Western Jews are reluctant and Soviet Jews are barred. However, 170K Jews came from the USSR during the next few years. In 1987, Prof. De La Pergula contended that Soviet Jews would not immigrate to Israel, due to cultural, social, technological and economic reasons (Yediot Achronot daily, Oct. 23, 1987). However, one million did in the early 1990s! Aliya reservoir exist in the former USSR (about 1 million), west Europe, South America, the US, Australia and Canada.
     

  17. Migration – more than natural increase – played a key role in boosting Arab population to 473,000 in 1890 and to 1,200,000 in 1947. A significant expansion in the number of Arabs in the West Bank, between 1946 (465,764) and 1953 (742,289), was due to the migration of 180,000 refugees of the 1948 war. A 1971 study, by Israel's Ministry of Defense, suggested that 47% of Gaza's Arabs were 1948 refugees (205,860). Ignoring the cardinal role played by Arab migration, has inflated the assessments of Arab natural increase, which has produced exponential errors.
     

  18. Migration – more than natural increase – has heavily tilted the population growth rate of Green Line Arabs. While the number of Green Line Arabs grew from 170,000 in 1949 to 1,300,000 in 2003, 100,000 refugees were allowed to return in 1949/50 (changing the base from 170,000 to 270,000), 200,000 East Jerusalem Arabs were added by reuniting Jerusalem, and some 250,000 West Bank and Gaza Arabs received Israeli ID cards since 1967 (via family reunification).
     

  19. The 100,000 Israeli (Muslim Non-Arab) Druz consider themselves a particular, rather than Arab, ethnic sector, loyal to the Jewish State and serving in active combat and counter-terrorism units in the IDF.
     

  20. A solid 60% Jewish majority – west of the Jordan River – has been sustained since 1967.
     

  21. The number of Jews grew 9 folds since 1948 (from 600,000 to 5.5MN), while the number of Arabs increased by 3.2 times (from 1.2MN to 3.8MN).

מחקר דמוגרפי – ערביי הגדה המערבית ועזה

 מה פשר הפער של 1.5 מליון?

תקציר מנהלים, ינואר 2005

כללי: 

המחקר הוצג לראשונה ב-10/11.1.05 במכוני המחקר American Enterprise Institute (AEI), Heritage Foundation, בוושינגטון (לאחר שנבדק ע"י הדמוגרף המוביל בעיר דר' ניק אברסטאד) וב-12.1.05 ב"ועידת הנשיאים של הארגונים היהודים" בניו יורק.  המחקר מוצג באתר האינטרנט של   .<http://www.aei.org/> AEI

השורה התחתונה:

  1. מספר ערביי יו"ש (1.4 מליון) ועזה (1 מליון) הוא 2.4 מליון, ולא 3.8 מליון כפי שטוענים הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הרשות הפלסטינית (למס"פ) והגורמים המקבלים את נתוני הלמס"פ כאילו היו אמינים.
     

  2. מאז 1967 מהווים היהודים רוב מוצק של 60% מהאוכלוסיה בין הירדן לבין הים התיכון ושל 80% בתחומי "הקו הירוק". 
     

  3. המגמות הדמוגרפיות ארוכות הטווח מצביעות על היתבססות הרוב היהודי.

ההשקפה הדמוגרפית הרווחת כיום:

לפי ההשקפה הדמוגרפית הרווחת (לדוגמא, פרופ' ארנון סופר, "ישראל דמוגרפיה  2004-2020 לאור תהליך ההנתקות", אוקטובר 2004):

  1. "בארץ ישראל המערבית כולה מהווה האוכלוסיה היהודית כיום כ-49%, אך בעוד 15 שנה היא צפויה להגיע ל-40%..." (עמ' 16).
     

  2. "חמישה מיליארד חיים בארצות מתפתחות, ששיעור הריבוי הטבעי בהן גבוה וימשיך להיות גבוה עוד שנים רבות..." (עמ' 9 ).
     

  3. "שיעור ריבוי הטבעי [של] 3.5% בקרב ערביי ישראל  ויו"ש – הכפלת אוכלוסיה ב-10-15 שנה..." (עמ' 20).  "יידרשו 20 שנה לפחות עד שתיראה ירידה בשיעור הריבוי הטבעי..."(עמ' 28).
     

  4. ההשקפה הדמוגרפית הרווחת כיום מבססת את נתוניה על הלמס"פ, ובמיוחד על "נתוני ותחזית המפקד הפלסטיני מ-1997, שלפיו היה מספר הפלסטינים ב-2003 3.5 מליון..." (עמ' 25). 

מגמות דמוגרפיות ארוכות טווח המבהירות את הפער של 1.5 מיליון:

  1. נתוני ותחזיות הלמס"פ היתבדו מדי שנה. הסתמכות שיטתית על נתונים שגויים גורמת לשגיאה אקספוננציאלית. נתוני הלמס"פ מנוגדים לחלוטין לנתוני משרד הבריאות הפלסטיני, לממצאי ועדות הבחירות הפלסטיניות מ-1996 ו-2004, לנתונים ירדנים, לנתוני מדינות ערב והאיסלם, לנתוני העולם השלישי, לנתוני ותחזיות הלמ"ס ולשיטת ה-Trend Impact Analysis, המשקללת את השפעתם של גורמים בלתי צפויים (מלחמה, טרור, תהליכי שלום, עליה וירידה במחירי הנפט, כלכלת מדינות שכנות , וכו') על הדמוגרפיה. 
     

  2. ירידה דרמטית בשיעור גידול האוכלוסיה הערבית ביש"ע מתועדת ע"י משרד הבריאות הפלסטיני: 2.4% ב-2003 לעומת 3.8% ב-1997, בניגוד ל-4.5% לפי הלמס"פ. הירידה הדרמטית תואמת את הירידה הדומה בירדן (2.7%), במדינות ערב, בעולם המוסלמי ובעולם ה-3.
     

  3. ירידה דרמטית בפריון האשה הפלסטינית מתועדת ע"י משרד הבריאות הפלסטיני: 3.89 ילדים לאשה ב-2003 בהשוואה ל-7.4 ב-1997 (3.89 עדיין נהנה מהפריון הגבוה במיוחד שהיה נחלת הנשים המבוגרות. המגמה היא לכיוון 3 ילדים לאשה). הירידה הדרמטית תואמת את הירידה בירדן (3.5 ב-2003 לעומת 7.8 ב-1975), במדינות ערב (מצריים – 3.3 ב-2003 לעומת 5.7 ב-1975), בעולם המוסלמי (איראן - 2.3 ב-2003 לעומת 6.4 ב-1975) ובעולם ה-3.
     

  4. ניו-יורק טיימס, 29.8.04: "... מ-5.4 לידות לאשה ב-1970, ירד הממוצע העולמי ל-2.9 לידות...הנתונים מפריכים את מיתוס הפריון המוסלמי... הערכות קודמות לגבי הפריון האסיאתי אינן נכונות…חטיבת האוכלוסין באו"מ צפתה שאוכלוסיית העולם, המונה עתה 6.3 מליארד איש, תיגדל ל-12 מליארד עד 2050...כעת צופה החטיבה שאוכלוסיית  העולם תתייצב על 9 מליארד...".
     

  5. ירידה דרמטית בשיעור הילודה הגולמי הפלסטיני מתועדת ע"י משרד הבריאות הפלסטיני: 27.2 לידות ל-1,000 איש ב-2003, בהשוואה ל-43.7 לידות ב-1997.
     

  6. דיווחי הלידה של הרש"פ מנופחים ביותר מ-20,000 מדי שנה. דיווחי הפטירה חלקיים באופן שיטתי.
     

  7. המעבר הדרסטי, בשנים האחרונות, מאוכלוסיה כפרית ענייה לאוכלוסיה עירונית ענייה, המאפיין את ערביי יו"ש(במיוחד) ועזה, תואם (ומבהיר) את הירידה הדרמטית בגידול הטבעי של אוכלוסיה זאת: כל ילד/ה נוספ/ת הופכ/ת לנטל כלכלי; שימוש באמצעי מניעה; גירושין; קריירה וחינוך.
     

  8. הגירה שנתית שלילית של 10,000 איש מאפיינת את ערביי יש"ע מאז 1950, למרות ההגירה החיובית בזמן מלחמת עיראק (1990/1) וחתימת הסכם אוסלו (1993/4). תחזית הלמס"פ ל-3.8 מיליון ב- 2004 מתבססת על הגירה חיובית שנתית של 230.000 בשנים 1997-2005, שהיו למעשה שנות הגירה שלילית. 
     

  9. ספירה כפולה (I) של 200,000 ערביי ירושלים, המוגדרים ע"י ישראל כערביי "הקו הירוק" וע"י הרש"פ כערביי הגדה המערבית ועזה.
     

  10. ספירה כפולה (II) של 150,00 ערביי יש"ע, אשר קיבלו תעודות זהות מישראל מאז 1993 (איחוד משפחות). הם מוגדרים כערביי "הקו הירוק" וערביי הגדמ"ע ועזה כאחד. הריבוי הטבעי של ערביי "הקו הירוק", ללא ה-150,000, הוא  2.1% ולא 3.1% (גידול האוכלוסיה היהודית הוא 2.5%).
     

  11. כ-300,000 פלסטינים המתגוררים זמן רב במדינות ערב, ארה"ב, אירופה ואמריקה הלטינית, רשומים במירשם האוכלוסין של הרש"פ.  הבנק העולמי (2003) וועדות הבחירות הפלסטינית (14.10.04 ו-2.1998) מאשרים זאת.
     

  12. כ-300,000 "עולים נוצרים" מברה"מ לשעבר אינם כלולים בסך הכל היהודי לדעת ההשקפה הדמוגרפית הרווחת כיום, למרות שמדובר בקרובי משפחה של עולים יהודים, שקשרו את גורלם עם גורל המדינה היהודית.
     

  13. מהימנות הניבוי של המתודולוגיות לחיזוי דמוגרפי (למשל, אקסטרפולציה לינארית) הנמצאות בשימוש הממסד הדמוגרפי-אקדמאי בישראל נמוכה מאד ויכולה להטעות.  הדמוגרפיה באזור נקבעת ע"י תופעות בלתי-צפויות ובלתי-לינאריות בתחומי כלכלה, מלחמה, טרור והגירה בישראל, ירדן, מדינות המפרץ הפרסי ובעולם כולו.
     

  14. ההשקפה הדמוגרפית הרווחת כיום שוגה בישום "המודל השבדי" הדמוגרפי (שלב א' – חברה עניה, תמותת תינוקות גבוהה, תוחלת חיים נמוכה*** שלב ב' – בריאות משופרת וריבוי טבעי גבוה מאד*** שלב ג' – רמת חיים משודרגת, ריבוי טבעי יורד מאד).  ההשקפה הדמוגרפית הרווחת כיום סבורה ששנות ה-60' (ריבוי טבעי פלסטיני בשיאו) היוו את השלב הראשון (בעוד שהן היוו את השלב השני), או ש"המודל השבדי" אינו רלבנטי לערביי ישראל ויש"ע (כאילו הדמוגרפיה הפלסטינית ייחודית בעולם השלישי...).  לכן, ההשקפה הרווחת כיום שוגה קשות בהערכת מימדי הריבוי הטבעי, מספר הילדים לאשה ושיעור גידול האוכלוסיה הערבית בין הירדן לבין הים התיכון.   
     

  15. מרבית התחזיות הדמוגרפיות נכשלו מ-1900 (50,000 יהודים=8%). שמעון דובנוב צפה אז שב-2000 יהיו, מערבית לירדן, 500,000 יהודים. ב-1948  (600,000 יהודים=48%) הוזהר רה"מ בן גוריון ע"י פרופ' רוברטו בקי, לימים הסטטסטיקן הראשי והאב הרוחני של הממסד הדמוגרפי-אקדמאי בישראל, לבל יכריז על הקמת המדינה, כי ב-1968 יהיה בה רוב ערבי.
     

  16. עליה (שנתית מאז 1882), ולא ריבוי טבעי, היא הגורם המרכזי בעיצוב הדמוגרפיה היהודית. ב-1972 טען פרופ' בקי שהעליה תצטמצם. אבל, תוך מספר שנים עלו מברה"מ 170,000 יהודים. ב-1987 טען פרופ' דה להפרגולה שיהדות ברה"מ לא תעלה בהמוניה. אבל, מליון יהודים עלו מברהמ בשנות ה-90. מאגרי עליה נוספים קיימים בברה"מ לשעבר (1-1.5 מליון לפחות), מערב אירופה, אמריקה הלטינית, ארה"ב, דרא"פ, ועוד.
     

  17. הגירה, יותר מאשר ריבוי טבעי, היתה הגורם המרכזי שהגדיל את האוכלוסיה הערבית ל-473,000 ב-1890 ול-1,200,000 ב-1947 .ערביי יו"ש היתרבו מ-465,764 ב-1946 ל-742,289 ב-1953 כתוצאה מהגירת 180,000 פליטי 1948.  מחקר משהב"ט (1971) מלמד ש-47% מתושבי עזה היו פליטים (205,860). אי-זיהוי משקלה הכבד של ההגירה הערבית, הביא להפרזה בהערכת שיעור הריבוי הטיבעי הערבי ולהשרשת השיעור המופרז בתודעת הממסד הדמוגרפי והציבור.  עיוות זה גורם, כנראה, להפרזה אקספוננציאלית בנתונים הדמוגרפים הערבים מאז ועד היום.
     

  18. הגירה, יותר מאשר ריבוי טבעי, היתה הגורם המרכזי שהגדיל את האוכלוסיה הערבית ב"קו הירוק" מ-170,000 (1949) ל-1,300,000 (2003). אבל, היא כוללת 100,000 פליטים (וצאצאיהם) שהוחזרו לאחר מלחמת השחרור, 200,000 ערביי מזרח ירושלים שנוספו מאז 1967, וכ-300,000 ערביי יו"ש ועזה שקיבלו ת.ז. ישראלית במסגרת איחוד משפחות (150,000 לאחר 1993). הריבוי הטבעי של ערביי "הקו הירוק", ללא ה-150,000, הוא  2.1% ולא 3.1% (גידול האוכלוסיה היהודית הוא 2.5%).
     

  19. מרבית 100,000 הדרוזים – המשרתים בצה"ל וקשרו גורלם במדינה היהודית – רואים עצמם כגוף אתני-דתי פרטיקולרי, מוסלמי אך לא ערבי.
     

  20. רוב יהודי מוצק של 60% – מהירדן ועד הים התיכון – נשמר מאז 1967, בניגוד לטענות ותחזיות "נביאי הזעם הדמוגרפי". 
     

  21. מאז 1948 גדל מספר היהודים – בין הירדן לבין הים התיכון – פי 9.0 ומספר הערבים פי 3.2 ( מ-600,000 ל-5.5 מליון ומ-1.2 מליון ל-3.8 מליון).

צוות המחקר:

ארה"ב:

בן צימרמן – יוזם ועורך המחקר, ראש הצוות האמריקאי, יועץ אסטרטגי.

דר' רוברטה סייד – הסטוריונית ומרצה באוניברסיטת דרום קליפורניה.

דר' מייק וויז – פיזיקאי ומומחה למודלים מתמטיקאים.

ישראל:

יורם אטינגר – יועץ לענייני ארה"ב והמזרח התיכון – 54-467-1828 0

תא"ל (מיל.) דוד שחף – ראש המינהל האזרחי לשעבר (יו"ש).

פרופ' עזרה זהר – פרסם ניירות מחקר על הדמוגרפיה הפלסטינית.

דר' דוד פסיג – ראש המגמה לטכנולוגיות תקשורת, אוניב' בר אילן ומומחה למודלים של חיזוי.

 אברהם שבות – גיאוגרף ודמוגרף של אוכלוסיית יו"ש